לקוח פוטנציאלי לוחץ על התוצאה שלכם בגוגל מהנייד, באמצע הרחוב, עם קליטה חלקית. שתי שניות של מסך לבן, והוא כבר חוזר אחורה ובוחר במתחרה שמופיע מתחתיכם. אתם לא תדעו שזה קרה, כי הוא מעולם לא נכנס לאתר ולא נספר באף דוח. שיפור מהירות אתר מטפל בדיוק בנקודה הזאת, ולא בציון יפה בכלי בדיקה כזה או אחר.
אני פוגש את זה שוב ושוב אצל עסקים שמשקיעים תקציב רציני בקמפיינים ובתוכן, ואז מאבדים חלק ניכר ממנו בשלוש שניות של טעינה. אפרק כאן מה גוגל מודד בפועל, איפה נעלמות השניות ברוב האתרים שאני נכנס אליהם, ובאיזה סדר משתלם לטפל בזה.
Pexelsכמה עולה לכם אתר איטי, במספרים
הקשר בין זמן טעינה להמרות הוא מהדברים הכי נמדדים בתחום. אתרי מסחר שנטענים תוך שנייה אחת ממירים בממוצע סביב שלושה אחוזים מהמבקרים. אותם אתרים בדיוק, כשהטעינה מתארכת לחמש שניות, יורדים לאזור האחוז הבודד.
שנייה אחת של טעינה: סביב שלושה אחוזי המרה
חמש שניות של טעינה: סביב אחוז אחד
כ-53 אחוז מהגולשים בנייד נוטשים אחרי שלוש שניות
קל להתעלם מאחוזים, אז בואו נתרגם. אתר עם 4,000 כניסות בחודש ושיעור פנייה של שלושה אחוזים מייצר 120 פניות. אם הטעינה מתארכת והשיעור צונח לאחוז, נשארתם עם 40 פניות מאותו תקציב שיווק בדיוק. כשפנייה שווה בממוצע 400 שקל, זה פער של כ-32 אלף שקל בחודש בלי שנגעתם בשום דבר אחר.
יש גם את הצד האורגני. זמן הטעינה נכנס לחישוב הדירוג בגוגל. הוא רחוק מלהיות הגורם החזק ביותר, אבל כשגוגל מתלבט בין שתי תוצאות דומות ברמת התוכן והסמכות, הוא זה שמכריע.
מה גוגל בעצם מודד, ולמה ציון 100 לא אומר כלום
הטעות הנפוצה ביותר שאני נתקל בה היא רדיפה אחרי הציון בפייג'ספיד אינסייטס. הציון הזה מחושב על סימולציה: מכשיר וירטואלי, רשת וירטואלית, תנאי מעבדה. גוגל לעומת זאת מדרג לפי נתוני שדה, כלומר מדידות של גולשים אמיתיים בדפדפן כרום, בממוצע נע של 28 יום, לפי האחוזון ה-75. לא הגולש הממוצע שלכם, אלא הרבע האיטי שבהם.
שלושה מדדים נכנסים לחישוב, וכל אחד מהם נשבר מסיבה אחרת.
| מה נמדד | הסף של גוגל |
|---|---|
| הזמן עד שהרכיב הראשי מוצג (LCP) | עד 2.5 שניות |
| זמן התגובה ללחיצה (INP) | עד 200 מילישניות |
| קפיצות פריסה (CLS) | עד 0.1 |
הזמן עד שרואים משהו אמיתי על המסך
המדד הראשון בודק מתי הרכיב הגדול ביותר במסך הפתיחה סיים להיטען, בדרך כלל תמונת הכותרת או בלוק הטקסט המרכזי. הסף הוא שתי שניות וחצי. זה המדד שנשבר הכי הרבה, וכמעט תמיד באשמת תמונות כבדות או שרת עצלן.
כמה האתר מגיב כשלוחצים עליו
המדד השני מודד את הזמן מרגע שהגולש לחץ ועד שקרה משהו על המסך. בשנת 2024 הוא החליף מדד ותיק יותר שבדק רק את הלחיצה הראשונה, ולכן הוא תובעני הרבה יותר: הוא בוחן כל אינטראקציה לאורך הביקור. אתרים עמוסי סקריפטים נכשלים בו גם כשהטעינה הראשונית שלהם נראית מצוינת.
למה הכפתור קופץ בדיוק כשלוחצים
המדד השלישי סופר כמה התוכן זז אחרי שכבר הוצג. זו החוויה המוכרת שבה אתם מכוונים לכפתור, ואז נטענת תמונה מעליו והכל מזדחל למטה. התיקון פה בדרך כלל הפשוט מכולם, ומסתכם בהגדרת מידות קבועות לתמונות ולאזורים שמיועדים לבאנרים ולתוספים.
איפה נעלמות השניות ברוב האתרים
תמונות שהועלו בדיוק כפי שיצאו מהמצלמה
זה החשוד המיידי כמעט תמיד. מישהו העלה תמונת מוצר במשקל ארבעה מגה, וורדפרס הקטין אותה על המסך אבל הקובץ נשאר כבד. בעמוד בית עם עשרים תמונות כאלה, שום טריק לא יציל את המצב. המרה לפורמט וובפי, דחיסה, וטעינה עצלה לכל מה שנמצא מתחת לקו הקיפול חותכות בדרך כלל יותר משנייה שלמה.
תוספים שאיש לא נגע בהם מאז 2019
כל תוסף בוורדפרס טוען את הקבצים שלו בכל עמוד, גם בעמודים שאין לו בהם שום תפקיד. ראיתי אתר שבו תוסף הגלריה נטען בעמוד יצירת קשר ותוסף הטפסים נטען בכל מאמר בבלוג. ניקוי של תוספים מיותרים והגבלת טעינה לפי עמוד הם מהתיקונים שמחזירים הכי הרבה ביחס למאמץ.
הסקריפטים של כולם חוץ משלכם
פיקסל של פייסבוק, תגית של גוגל, חלון צ'אט, כלי הקלטת מסך, באנר עוגיות, כלי הנגשה. כל אחד מהם לוקח נתח מזמן הדפדפן, ולאף אחד מהם לא אכפת מזמן הטעינה שלכם. שווה לעבור על הרשימה פעם בשנה ולשאול על כל פריט אם הוא עדיין בשימוש. בדרך כלל מתברר שלפחות שניים מהם שרדו מקמפיין שהסתיים לפני שנתיים.
אחסון שנבחר לפי המחיר
שרת משותף וזול בחוץ לארץ מוסיף לפעמים חצי שנייה לכל בקשה עוד לפני שהדפדפן התחיל לעבוד. לעסק ישראלי שהקהל שלו כאן, זו חיסכון במקום הלא נכון. וכשהתשתית עצמה בנויה גרוע מהיסוד, לפעמים בניית אתר חדש עולה פחות מרצף אינסופי של תיקונים על מבנה שלא תוכנן לזה מלכתחילה.
באיזה סדר משתלם לטפל בזה
אין טעם להתחיל מהסוף. זה הסדר שאני עובד לפיו:
- מודדים מצב פתיחה בנתוני שדה אמיתיים, לא במעבדה, ורושמים את המספרים בצד
- מטפלים בתמונות. הכי משעמם, הכי משתלם
- מנקים תוספים וסקריפטים חיצוניים שכבר לא עובדים בשבילכם
- מפעילים מטמון ורשת הפצה לתכנים סטטיים
- מגדירים מידות קבועות לתמונות ולאזורי באנרים כדי לעצור את הקפיצות
- ורק אז נכנסים לקוד, לפונטים ולטעינה מושהית של סקריפטים
ברוב האתרים שאני נכנס אליהם, ארבעת השלבים הראשונים סוגרים את עיקר הפער. השלב האחרון הוא כבר עבודת מפתח אמיתית, ונכון להיכנס אליו רק אחרי שהקלים מוצו.
Pexelsמתי זה לא ישנה לכם כלום
שווה להיות כנים: לא לכל עסק זו המשימה הנכונה עכשיו. אם האתר כבר נטען בשתי שניות והמדדים בירוק, קיצוץ של עוד 200 מילישניות יניב מעט מאוד. ואם אין לכם תנועה אורגנית בכלל, הבעיה שלכם היא לא הטעינה אלא שאין מי שיגיע. מהירות היא רכיב אחד בתוך קידום אורגני בגוגל, והיא לא תחפה על תוכן חלש או על אתר שאף אחד לא מקשר אליו.
גם כללי המשחק בחיפוש עצמם זזים. מנועי החיפוש הגנרטיביים שולפים תוכן בדרך אחרת ופחות רגישים לזמן טעינה, ולכן אופטימיזציה לחיפוש גנרטיבי היא עבודה נפרדת עם היגיון משלה.
איך יודעים שהשיפור באמת עבד
אל תסתפקו בציון שקפץ. שלושה דברים שכדאי לעקוב אחריהם בחודשיים שאחרי:
- נתוני השדה בסרץ קונסול, שמתעדכנים לאט אבל הם אלה שגוגל מסתכל עליהם
- שיעור הנטישה בעמודי הנחיתה המרכזיים, בפילוח נייד מול מחשב
- מספר הפניות בפועל מאותם עמודים, כי זו השורה שבאמת נמדדת
ההפרדה בין נייד למחשב חשובה במיוחד. ברוב האתרים שאני בודק המחשב תקין לגמרי והנייד הוא זה שמדמם, ומיצוע של השניים מסתיר בדיוק את הבעיה שחיפשתם.
שורה תחתונה לפני שסוגרים את הטאב
אתר מהיר לא מביא לקוחות בעצמו. הוא פשוט מפסיק לחסום את אלה שכבר בדרך אליכם. זה אחד השינויים הבודדים שעושים פעם אחת, בלי תקציב חודשי נלווה, והוא ממשיך לעבוד בשקט על כל קמפיין ועל כל מאמר שתעלו אחריו.
רוצים לדעת מה בדיוק תוקע את האתר שלכם ומה מתוך זה שווה את הכסף? מוזמנים לתאם שיחת ייעוץ ונעבור על זה יחד.