בערך פעם בחודש חוזר אצלנו אותו דיאלוג. בעל עסק מסתכל על הדוח, רואה שהפניות ירדו, ושואל מה קרה בגוגל. ברוב המקרים התשובה כבר יושבת לו בחשבון Google Search Console, לפעמים כבר שבועות, רק שאף אחד לא נכנס להסתכל בה.
הכלי הזה חינמי לחלוטין וזמין לכל מי שיש לו אתר, והוא המקום היחיד שמראה מה אנשים חיפשו לפני שהגיעו אליכם. לא מה הם עשו באתר, את זה מודדים במקום אחר, אלא מה הם הקלידו, באיזה מיקום הופעתם ומתי בחרו ללחוץ דווקא עליכם. אעבור כאן על הכל, מהחיבור הראשוני ועד הקריאה של הדוחות שבאמת משנים החלטות.
מה הכלי הזה עושה, ובמה הוא שונה מגוגל אנליטיקס
הבלבול בין שתי המערכות נפוץ מאוד, והוא מוביל אנשים למדוד את הדבר הלא נכון. ההבחנה פשוטה: מערכת האנליטיקס מתחילה לעבוד ברגע שהגולש נכנס לאתר, והכלי של גוגל לבעלי אתרים עוסק בכל מה שקורה לפני הכניסה.
אם אתם רוצים לדעת כמה זמן מבקר שהה בעמוד, מאיזה מכשיר הגיע ואם השאיר פרטים, זו עבודה של אנליטיקס. אם אתם רוצים לדעת שהוא חיפש בכלל, שהאתר שלכם הופיע לו במקום השביעי, ושהוא בחר להיכנס למתחרה שישב מעליכם, רק כאן תמצאו את זה.
יש עוד הבדל שמשנה בפועל. הנתונים כאן הם הראייה של גוגל את האתר שלכם. אם גוגל לא מצליחה לסרוק עמוד, לא מבינה אותו או החליטה שלא להכניס אותו לאינדקס, זה יופיע כאן ולא בשום מקום אחר.
חיבור ואימות הבעלות על האתר
ההרשמה לוקחת דקות, אבל ההחלטה הראשונה שתקבלו שם משפיעה על כל מה שתראו בהמשך. גוגל מציעה שני סוגי נכסים, וההבדל ביניהם לא טכני בלבד.
נכס דומיין או נכס קידומת כתובת
נכס דומיין אוסף את כל הגרסאות של האתר יחד: עם www ובלי, בכתובת מאובטחת ולא מאובטחת, וגם תתי דומיינים אם יש לכם. האימות שלו נעשה רק דרך רשומת DNS אצל ספק הדומיין, וזו בדיוק הסיבה שרבים מוותרים עליו ובוחרים באפשרות הקלה.
נכס קידומת כתובת מוגבל לכתובת אחת מדויקת, אבל אפשר לאמת אותו בכמה דרכים: העלאת קובץ לשרת, הוספת תג לקוד האתר, או חיבור דרך חשבון אנליטיקס או מנהל תגים שכבר מותקן.
ההמלצה שלי לרוב העסקים היא לפתוח נכס דומיין. מי שמאמת רק את הגרסה עם www ואחר כך מעביר תנועה לגרסה בלי, מגלה חודש אחרי זה חשבון ריק ולא מבין למה. נכס דומיין חוסך את כל הבלגן הזה.
אחרי האימות שווה להגיש את מפת האתר, קובץ שמרכז את כל הכתובות שאתם רוצים שגוגל תכיר. בוורדפרס הוא נוצר אוטומטית על ידי תוסף הקידום. ההגשה לא מבטיחה שכל עמוד ייכנס לאינדקס, אבל היא חוסכת לגוגל זמן גילוי.
דוח הביצועים: ארבעה מספרים וכמה סינונים ששווים זהב
זה הדוח שתחזרו אליו הכי הרבה. הוא שומר נתונים של 16 חודשים אחורה ומציג ארבעה מדדים: כמה פעמים הופעתם בתוצאות, כמה קליקים קיבלתם, מה אחוז ההקלקה ומה המיקום הממוצע.
שווה לדעת שני דברים על הנתונים עצמם. הם מתעדכנים בעיכוב של יומיים עד שלושה, אז אין טעם להיכנס בבוקר ולחפש את התנועה של אתמול. בנוסף, גוגל מסננת שאילתות נדירות מאוד מטעמי פרטיות, ולכן סכום הקליקים של כל השאילתות תמיד יהיה קצת נמוך מהסך הכולל. זו לא תקלה.
המיקום הממוצע הוא המדד שהכי מטעה אנשים. אם ביטוי מסוים מופיע פעם במקום שלוש ופעם במקום עשרים, הממוצע יראה מיקום אחת עשרה שמעולם לא באמת היה. לכן אני כמעט אף פעם לא מסתכל עליו לבד, אלא רק לצד הקליקים וההופעות.
איך למצוא שאילתות במרחק פגיעה
זה השימוש הכי רווחי בכלי, והוא לוקח עשר דקות. סננו לחודש האחרון, עברו ללשונית השאילתות, ומיינו לפי הופעות. חפשו ביטויים שיש להם הרבה הופעות, מעט קליקים ומיקום ממוצע שנע בין שמונה לעשרים.
הביטויים האלה כבר עברו את המחסום הקשה. גוגל מכירה אתכם עליהם ומציגה אתכם, אתם פשוט יושבים קצת מתחת לקו שבו אנשים לוחצים. העלאה של שני מיקומים בביטוי כזה שווה לרוב יותר תנועה מאשר להתחיל להיאבק על ביטוי חדש לגמרי מאפס.
איך מעלים אותם בפועל: מוצאים את העמוד שמדורג על הביטוי, מוודאים שהביטוי באמת מופיע בכותרת ובפסקה הראשונה, מרחיבים את התוכן במקום שבו הוא שטחי מדי, ומוסיפים אליו קישור פנימי מעמוד חזק אחר באתר.
רשימת השאילתות הזו שווה יותר מכל מחקר מילות מפתח תיאורטי, כי היא מבוססת על חיפושים אמיתיים שכבר הביאו אליכם אנשים ולא על הערכה של נפחי חיפוש.
סינון אחד שכל עסק חייב להפעיל
ברוב האתרים חלק ניכר מהקליקים מגיע מאנשים שחיפשו את שם העסק. אלה לקוחות שכבר מכירים אתכם, והם מנפחים את התמונה ומסתירים את השאלה החשובה באמת, כמה אנשים חדשים גוגל מביאה לכם.
הפתרון הוא להוסיף סינון לשאילתות שלא מכילות את שם המותג, ואז להסתכל שוב. המספר שיתקבל נמוך יותר, לפעמים בהרבה, אבל הוא זה שמודד את עבודת הקידום ולא את המוניטין הקיים.
אינדוקס: למה עמודים שלמים פשוט לא מופיעים בגוגל
אפשר לכתוב את המאמר הכי טוב בתחום, ואם גוגל לא הכניסה אותו לאינדקס הוא לא קיים. דוח האינדוקס מפרט בדיוק אילו עמודים נכנסו, אילו לא, ומה הסיבה.
הסטטוסים נשמעים מאיימים אבל רובם שגרתיים לגמרי. אלה הנפוצים שכדאי להכיר:
- עמוד חלופי עם תג קנוני תקין. זה בסדר גמור. יש לכם כמה כתובות עם אותו תוכן, וגוגל בחרה באחת מהן כגרסה הרשמית.
- התגלה, עדיין לא נסרק. גוגל יודעת שהעמוד קיים אבל טרם הגיעה אליו. לרוב זה עניין של זמן, ובאתרים גדולים זה סימן שתקציב הסריקה מתפזר על יותר מדי כתובות.
- נסרק, עדיין לא נוסף לאינדקס. הסטטוס היחיד שבאמת שווה לעצור בשבילו. גוגל ראתה את העמוד והחליטה שהוא לא מוסיף מספיק ערך, והפתרון הוא לא לבקש אינדוקס שוב ושוב אלא לשפר את התוכן עצמו.
- לא נמצא. שגיאה אמיתית. הכתובת מופיעה איפשהו אבל העמוד לא קיים, ושווה לבדוק מאיפה מגיע הקישור השבור.
לצד הדוח הזה יש את כלי בדיקת הכתובות. מדביקים בו כתובת ומקבלים תשובה ישירה אם היא באינדקס, מתי גוגל סרקה אותה לאחרונה ואיך היא נראית בעיניה. אחרי שמעלים עמוד חדש או עורכים עמוד קיים באופן מהותי, זה המקום לבקש סריקה מחדש.
נקודה שכדאי להוריד ממנה את הציפיות: בקשת אינדוקס היא בקשה, לא פקודה. היא מזרזת את הגילוי, היא לא מחייבת את גוגל להכניס עמוד חלש.
חוויית העמוד ומהירות הטעינה
בדוח חוויית העמוד גוגל מציגה שלושה מדדים שנמדדים אצל גולשים אמיתיים ולא במעבדה: כמה זמן לוקח לתוכן המרכזי להופיע, כמה מהר העמוד מגיב ללחיצה, וכמה הוא קופץ ומזיז אלמנטים תוך כדי טעינה.
הנתונים מחולקים לנייד ולמחשב, וזו חלוקה שאסור לדלג עליה. אתרים רבים נראים תקינים לגמרי במחשב ונכשלים בנייד, ובישראל רוב התנועה האורגנית מגיעה מנייד.
כדאי לשמור על פרופורציה. המדדים האלה משפיעים על הדירוג, אבל הם לא מנצחים תוכן טוב יותר של מתחרה. מצד שני הם משפיעים ישירות על אחוז ההמרה, וגולש שממתין ארבע שניות פשוט חוזר לתוצאות. שיפור מהירות האתר הוא בדרך כלל פרויקט בפני עצמו שנוגע בשרת, בתמונות ובקוד, ולא משהו שסוגרים בהגדרה אחת בתוסף.
קישורים נכנסים, ומה באמת אפשר ללמוד מהם
דוח הקישורים מראה אילו אתרים מקשרים אליכם, אילו עמודים שלכם מקבלים הכי הרבה קישורים, ובאיזה טקסט עוגן משתמשים.
שווה לנהל ציפיות. הדוח הזה חלקי ולא מדויק כמו כלים מסחריים שמתמחים בזה, וגוגל לא מציגה בו את כל מה שהיא מכירה. הוא בהחלט מספיק כדי לזהות שני דברים שימושיים: איזה תוכן שלכם אנשים בוחרים לצטט מיוזמתם, ואם פתאום הופיעו מאות קישורים מאתרים שלא ראיתם מעולם.
הקישורים הפנימיים בדוח מספרים סיפור אחר. אם עמוד שירות מרכזי מקבל שני קישורים פנימיים ועמוד שולי מקבל ארבעים, זה סימן שהמבנה של האתר מכוון את גוגל למקום הלא נכון, וזה תיקון זול שאפשר לעשות באותו יום.
טעויות שחוזרות אצל כמעט כל עסק
- נכנסים כל יום ומתרגשים מתנודות. הנתונים רועשים ומתעדכנים בעיכוב, והשוואה של שלושה חודשים מול שלושת הקודמים אומרת הרבה יותר מאשר אתמול מול שלשום.
- מסתכלים רק על מיקום ומתעלמים מאחוז ההקלקה. עמוד במקום שלישי עם כותרת משעממת יכול להביא פחות קליקים מעמוד חמישי עם כותרת שמדברת אל הגולש, ושכתוב כותרת ותיאור הוא השיפור הזול ביותר שקיים בקידום.
- מגישים מפת אתר ומניחים שזהו. מפת אתר היא הזמנה, לא ערובה.
- לא מפרידים בין נייד למחשב ובין ישראל למדינות אחרות. עסק מקומי שרואה ירידה כללית מגלה לפעמים שכולה הגיעה מתנועה בחו״ל שממילא לא הייתה שווה כלום.
- מודדים עסק מקומי רק כאן. אם הלקוחות מגיעים מהאזור, חלק גדול מהחשיפה מתרחש במפות, וכרטיס העסק בגוגל מנהל מערכת דוחות נפרדת משלו שצריך להצליב איתה.
מה עושים עם זה בחודש הראשון
אם אתם מתחילים מאפס, זו סדרת הפעולות שאני ממליץ עליה. היא לא לוקחת יותר משעתיים בסך הכל.
- לפתוח נכס דומיין, לאמת דרך DNS ולהגיש מפת אתר.
- לחכות שבועיים עד שיצטברו נתונים, ובינתיים לא לגעת בכלום.
- לעבור על דוח האינדוקס ולטפל רק בשגיאות אמיתיות, בלי להיבהל מסטטוסים תקינים.
- להוציא רשימה של עשרים שאילתות במרחק פגיעה ולבחור מתוכן שלוש שהכי קרובות לכסף, כלומר כאלה שמבטאות כוונה לקנות ולא רק סקרנות.
- לשכתב כותרות ותיאורים לעמודים שמקבלים הרבה הופעות ומעט קליקים.
אחרי שלושה חודשים תהיה לכם תמונה אמיתית, ואפשר יהיה להשוות אותה לתקופה המקבילה ולראות אם העבודה עובדת.
לסיום
הכלי הזה לא מקדם אתר בעצמו. הוא רק מראה, בצורה הכי ישירה שיש, איפה גוגל מציבה אתכם היום ומה מפריד בינכם לבין המקומות שמעליכם. עסקים שנכנסים אליו פעם בחודש עם שאלה ברורה מקבלים ממנו הרבה יותר מעסקים שנכנסים אליו כל יום בלי מטרה.
אצלנו ניהול הקידום האורגני מתחיל תמיד בקריאה של הנתונים האלה, עוד לפני שנוגעים במילה אחת באתר, כי כמעט תמיד מסתתרת שם תנועה שכבר כמעט הגיעה אליכם.
אם אתם רוצים שנסתכל יחד על החשבון שלכם ונגיד לכם מה שווה לתקן קודם, מוזמנים לתאם שיחת ייעוץ.